האינטראקציה בין מורים לתלמידים היא אבן יסוד של תהליכי הוראה ולמידה, ואיכות הלמידה קשורה קשר הדוק עם איכות האינטראקציות האלו. אינטראקציות איכותיות בין מורים ותלמידים מתאפיינות בריבוי הזדמנויות למשתתפי השיח השונים לשאול שאלות (Koichu & Zazkis, 201). עם זאת, ידוע כי במקרים רבים שיעורי המתמטיקה מובלים על ידי שאלות הנשאלות על ידי המורה, וכוללים מעט הזדמנויות לשאלות על ידי התלמידים (בוזו-שוורץ; Fitzsimmons, 2011). בנוסף, מחקרה של פצסימונס (Fitzsimmons, 2011) הראה גם שתלמידים עלולים להימנע מניצול הזדמנויות לשאילת שאלות בשיעורי המתמטיקה בשל החשש לתיוג שלילי כגון "חנון" או "טיפש".

בשנת הלימודים תשע״ח, במסגרת שיתוף פעולה בין פרויקט מורים-שותפים-למחקר (מש״ל) ופרויקט מנהיגות מתמטית במכון דוידסון, הוקמה קהילה שמנתה 24 מורות חטיבה ותיכון מנוסות ושני חוקרי חינוך מתמטי במטרה לחקור במשותף סוגיה פדגוגית אשר יש בה עניין לכל הצדדים המעורבים. במפגש הראשון של הקהילה, נבחרה הסוגיה, מהלך שהתחיל בהצפת סוגיות מגוונות על ידי המורים (תמונה 1), ונמשך בחידוד ודילול הסוגיות, תחילה בדיון בקבוצות קטנות ואחר בדיון במליאה  (תמונה 2).  מהלך הבחירה הסתיים בהצבעה בין חברי הקהילה, שבעקבותיה הוחלט להתמקד בשתי סוגיות: ״אלו שאלות אנו שואלים בשיעורים״, ו-״עד כמה התלמידים שלי מבינים אותי״.

במהלך סדרת מפגשים בחודשים הראשונים של הקהילה, גובשו שאלות המחקר ומהלך המחקר. שאלות מהחקר שהתגבשו הן:

שאלה 1: כיצד מורות מנוסות למתמטיקה בונות בשיעוריהן סיטואציות העתירות בשאלות של תלמידים? מהם המאפיינים של הסיטואציות האלה?

שאלה 2: כיצד תלמידים חווים סיטואציות עתירות בהזדמנויות לשאילת שאלות? אילו שאלות התלמידים שואלים בסיטואציות הנ"ל?

שאלה 3: כיצד יכולות שאלות התלמידים לשרת כאינדיקטורים של דרכי ההבנה שלהם, ביחס לחומר הנלמד? 

מהלך המחקר כלל את השלבים הבאים:

1. עיצוב אפיזודות כיתתיות במטרה לעודד שאלות תלמידים
2. העברת האפיזודות בכיתה ותיעודן
3. ניתוח האפיזודות
4. סיכום תובנות ורפלקציה

בשלב הראשון, כל מורה התבקשה לעצב שלוש אפיזודות במטרה לעודד שאלות תלמידים איכותיות, להעביר אותן בכיתתן, לתעד אותן בהקלטות וידאו, אודיו או בצילומים. הקהילה התכנסה על מנת לדון באופן עיצוב ותיעוד המטלות ועל בסיס הדיון הציעו החוקרים פרוטוקול מסודר לתיעוד האפיזודות. בסך הכל כתבו המורות כ-45 תיעודים של אפיזודות כיתתיות שונות שעוצבו במיוחד במטרה לעודד שאלות תלמידים.

בשלב הניתוח המורות התבקשו לבחור אפיזודה שלהן ואפיזודה של מורה אחרת, ולבחון אותן לאורן של שתי שאלות מחקר מתוך השלוש. הקהילה התכנסה על מנת לדון באופן ומטרות הניתוח, ובמהלך המפגש הובילו החוקרים סימולציות של ניתוח אפיזודות שכתבו המורים. לאחר המפגש הציגו החוקרים מסמך הנחיות לניתוח ששאב הן מגישות הניתוח הנהוגות בקהילת המחקר והן מהמטרות והאילוצים שהעלו המורות בדיוני הקהילה.

המורות הגישו את הניתוחים שלהן במסגרת עבודת הסיכום של השתלמות מנהיגות, ובנוסף גם רפלקציה שלהן על התהליך שעברו בקהילה ומה שלמדו ממנו. ניתוחי המורים האירו היבטים שונים של עבודת המורה בהקשר של עידוד שאלות תלמידים, כגון מטרות המורה, מאפייני עיצוב המטלה, אופן הצגתה, האינטראקציות בין המורה והתלמידים, הדילמות של המורים והשיקולים מאחורי תגובות שונות לשאלות תלמידים, ואפיון שאלות התלמידים. בפרט, עבודות המורות הציגו מגוון פרקטיקות לעידוד שאלות תלמידים, עדויות שונות לגבי מידת האפקטיביות שלהן, והשערות לגבי הקשרים בין הוראה, שאלות תלמידים, ולמידה. 

בשנת הלימודים תשע״ט, שש מורות מקהילת מש״ל-מנהיגות החליטו לקחת את המחקר צעד אחד קדימה ולבחון יחד את התובנות וההשערות שעלו בעבודת הקהילה בשנתה הראשונה. בימים אלו מועלים פירות מחקר זה על הכתב במסגרת מסמך מסכם, אשר יש כוונה לעבדו במהלך שנת תש״פ למאמר בעיתונות המורים המקצועית, וכן למאמר בספרות המחקר המקצועית.

מהלך המחקר הוביל למספר אבחנות מפתיעות. לדוגמא, אחת המורות תכננה מספר אפיזודות אם מידת התערבות שונה שלה בשיח הכיתתי. המורה שיערה שהתערבות קיצונית או הימנעות קיצונית מהתערבות בשיח הכיתתי יובילו לירידה בשאלות התלמידים. להפתעתה, בעוד התערבות קיצונית אכן צמצמה שאלות של תלמידים, הימנעות קיצונית דווקא עודדה אותן. מורה אחרת, בחנה את הקשר בין מאפייני שאלות המורה ושאלות התלמידים. היא הופתעה לגלות ששאלות ״איכותיות״ מצד המורה דווקא הובילו את התלמידים לקחת צעד לאחור ולהסתפק בשאילת שאלות הבהרה בלבד.

בשנת הלימודים תשע״ט, שש מורות מקהילת מש״ל-מנהיגות החליטו לקחת את המחקר צעד אחד קדימה ולבחון יחד את התובנות וההשערות שעלו בעבודת הקהילה בשנתה הראשונה. במהלך המחקר בשנה השנייה, השוו המורות בין פרקטיקות דומות של מורות שונות על מנת לחדד דילמות פדגוגיות הנוגעות לקידום שאלות תלמידים, ואפיינו סיטואציות כיתתיות עשירות בשאלות תלמידים על מנת לחדד גורמים אשר עשויים לעודד או למנוע שאלות תלמידים. פירות מחקר זה נכתבות בימים אלו במסגרת מסמך מסכם, אשר יש כוונה לעבדו בשנת תשס״ט למאמר בעיתונות המורים המקצועית, וכן למאמר בספרות המחקר המקצועית.

מסמכי המחקר

תוצרי המחקר