בעיית המחקר

במהלך המפגשים הראשונים המורים העלו שאלות מעניינות. לדוגמא, בעקבות פעילות של 'שחזור מחקר' בכיתות, עלתה שאלה הנוגעת לעבודה אישית בכיתה מול עבודה קבוצתית. שאלות נוספות התייחסו למתן רמזים לתלמידים המתקשים לפתור בעיה (האם לתת רמזים? מתי? אילו רמזים?). באופן זה נוצרה רשימה ראשונית של שאלות פוטנציאליות. הצענו למורים לחשוב על שאלות נוספות הנוגעות לעבודתם שיכול להיות מעניין לחקור.

רשימת השאלות צומצמה בעזרת רשימת קריטריונים: השאלה צריכה להיות מעניינת, חקירה, בעלת פוטנציאל לחידוש, בעלת פוטנציאל להשלכות להוראה ומשיקה לתחומי מומחיות וחוזק של חברי הקהילה (כולל החוקרים ומובילי הקהילה). לאחר צמצום הרשימה וליטוש הניסוח נשארה רשימה של ארבע שאלות מחקר ראשוניות. מורי הקהילה התבקשו למלא שאלון העדפות ביחס לארבע שאלות אלה, ומרביתם בחרו לעסוק בשאלה: איך לעודד את המעבר הגמיש בין ייצוגים שונים או בין אסטרטגיות שונות לפתרון?

מהלך המחקר

• מורי הקהילה בחרו ועיצבו סיטואציות הוראה המתאימות ברמה ובתוכן המתמטי לכיתותיהם במטרה לזמן ולעודד גמישות מחשבתית של תלמידים. סיטואציות ההוראה מורכבות מבעיות בעלות פוטנציאל לזימון גמישות מחשבתית, ומפרקטיקות הוראה שעשויות לעודד את התלמידים לגלות גמישות מחשבתית בפתרון בעיות אלה. הם תיעדו את תהליך בחירת הבעיות ואת השינויים שביצעו בהן, ואת השיקולים שהובילו אותם בבחירות שעשו. בנוסף, הם התבקשו להסביר מדוע לדעתם הבעיות ופרקטיקות ההוראה שבחרו עשויות לזמן ולעודד גמישות מחשבתית. סיטואציות ההוראה עברו תהליך של עיצוב וליטוש בעקבות הערות והצעות של חברי הקהילה.
• אופיינו שלושה סוגי בעיות בעלות פוטנציאל לזימון גמישות מחשבתית, ונאספה רשימת פרקטיקות שעשויות לעודד את הגמישות המחשבתית של התלמידים שינסו לפתור אותן.
• מורי הקהילה התחלקו לזוגות, כך שכל זוג מורים התנסו בהפעלה בכיתה של סיטואציית הוראה שעוצבה בקהילה. התנסויות אלה תועדו בקפדנות, עבודות התלמידים נאספו, ובחלק מהמקרים המורים קיימו ראיונות קצרים עם מספר תלמידים ביחס ל'רגעי הגמישות' שחוו במהלך הניסיונות לפתרון הבעיות.
• הנתונים שנאספו בכיתות נותחו בקהילה כך שכל מורה ניתח את הנתונים שלו והיה שותף באופן חלקי גם בניתוח הנתונים של אחד מעמיתיו.
• המורים נסחו תובנות ראשוניות ביחס לגמישות מחשבתית של תלמידים וכיצד ניתן לפתחה.