רפלקציה על הפעולות

1. פרטים כללים

שם המורה:מיכאל גורודין (כתיבה: שראל אייבר)  
 תאריך הפעלה:חמישי, 3 מרץ 2022, 12:00 AM 
  
הבעיה שהופעלה  אחר (פרטו) אם אחר, פרטו:
בעיית גיאומטריה מספר הלימוד שעברה אדפטציה
הכיתה בה הופעל:   ז הקבצה:  מצויינות
אם בחרתם "אחר", פרטו   
מספר תלמידים בכיתה: 25   


2. תיאור הבעיה

אם ערכתם שינויים בבעיה המקורית, העלו אותה כפי שהפעלתם.


תארו את השינויים שערכת ואת הסיבות לכך:

השאלה המקורית לא הייתה שאלת הוכחה - מה צריך להיות התנאי לזוויות הבסיס של מש"ש כדי שהגובה יהה בחוץ. השינוי שערכתי היה כדי לפתוח אותה יותר (פחות בסגנון צ"ל). הורדתי את המיקוד בזוויות הבסיס והפכתי אותה לשאלת הוכחה.

השאלה כפי שהעברתי אותה הייתה "במש"ש, אילו מהגבהים עוברים בתוך המשולש".

 כיצד, אם בכלל, קשורה הבעיה לרצף ההוראה?סיכום/הערכה
אם בחרתם "אחר", פרטו:



3. מבט כללי על הפעלת הבעיה

פעילותסביבת פעילותאופן העבודהזמן (דק')
שלב א
שלב ב
שלב ג
שלב ד
שלב ה
פירוט נוסף על שלבי ההפעלה: 


4. שיגור הבעיה
פעולות המורה
(סמנו את כל הפעולות שבוצעו)
הקראתי את הבעיה
הבהרתי את הבעיה במליאה (פרטו הבהרות בהמשך)
 פירוט נוסף על פעולות המורה:

בהתחלה הבהרנו מושגים (כדוגמת "גובה לשוק"), סירבתי לענות על שאלות הבהרה נוספות מלבד מושגים בשאלה.

פעולות התלמידים: שאלו שאלות הבהרה (פרטו בהמשך)
פירוט נוסף על פעולות התלמידים:שאלות על מושגים. איזה מהגבהים זה הגובה לשוק (חייב לצאת מהקודקוד, לא חייב לצאת מהקודקוד). הבנו בשלב הזה שהגובה לבסיס לא מעניין ורק הגובה לשוק מעניין.




5. בעת פתרון הבעיה
פעולות המורה בעת עבודה על הבעיה 

 פירוט נוסף על פעולות המורה (רמזים, תזמון, וכו') 
אחר (פרטו)

 

עבודה ביחידים או זוגות/קבוצות קטנות כ-15-10 דקות, והתחילו להגיע אליי עם תשובות. מאלה שלא הוכיחו ביקשתי לראות הוכחה. היה מגוון - חלק הצליחו וחלק פחות .

פעולות התלמידים בעת עבודה על הבעיה  פירוט נוסף על פעולות התלמידים 
 ספרו על רעיונות מתמטיים או תובנות שנולדו בעת העבודה על הבעיה 

אחד התלמידים אמר שהוא בדק למש"צ ושבו זה לא יכול לקרות - קישרנו את זה למה שדיברנו פעם קודמת - זו יוריסטיקה של מקרה מסויים שבו הוא יודע מה קורה, ואיך ממשיכים את זה הלאה להכללה.


 ספרו על קשיים שמנעו מהתלמידים לפתור את הבעיה בשלב זה 
 העלו פתרונות מעניינים או ייחודיים של תלמידים 

6. דיון על הבעיה
 אם התקיים דיון תוך כדי עבודה על הבעיה או בעקבותיה,
תארו את התנהלות המורה והתלמידים:
  
 בפעולות המורה במהלך הדיון
אני (המורה) הובלתי את הדיון באופן הבא:

עצרתי וביקשתי לשמוע *במליאה* רק דברים שהם לא תשובות - שאלות, כיווני חשיבה שלא בטוחים בהם ולא מרגישים שהגיעו לתשובה.

הצגתי להם את השאלה - מה הופך את השאלה למסובכת? למה היא לא מרגישה לנו כשאלה סטנדרטית? מה יש בה שמסבך אותנו? הגענו למסקנה שהבעיה היא שאין לנו כלים גיאומטריים (כדוגמת משפטים והגדרות) לדבר על "בחוץ/בפנים").

הצגתי להם יוריסטיקה חדשה של בחינת מקרה קצה - אם הקושי נובע מהמושגים "בפנים/בחוץ", וכשמתמקדים בו אנחנו רואים שיש מקרה מיוחד של "באמצע". והרבה פעמים כדאי דווקא לבדוק מקרי קצה ולבדוק את זה - מה זה אומר "באמצע" במקרה הזה, מה בדיוק קורה שם ומתי זה קורה? ואיך מתמקדים משם? היה חשוב לי שזו לא יוריסטיקה שהתלמיד הפעיל - זה לא לקחת מקרה פרטי שעבורו אנחנו יודעים לפתור וממנו לנסות להכליל (כדוגמת התלמיד ומקרה המש"צ), אלא זו יוריסטיקה אחרת - לזהות *מתוך השאלה* מקרה "קצה" שבו משהו משתנה בשאלה ונשבר, מקרה "גבולי". זה מאפשר לנו לא לדבר על תחום אלא על נקודה ספציפית בספקטרום, שזה תמיד יותר קל.

עם זה שלחתי אותם לעבוד שוב. בשלב הזה אני הסתובבתי וראיתי איפה כולם נמצאים, לזהות קבוצות תקועות ולדחוף אותם החוצה מהתקיעות (בד"כ בלי מתן עזרה מתמטית).

כמעט כולם נתקעו באותו שלב - כולם הבינו שצריך לייצר מש"ש קהה-זווית, אבל לכולם היה פער בהוכחה. הבינו מה צריך להוכיח (פחות או יותר) אבל נתקעו בהוכחה שכשהמשולש קהה-זווית אז הגובה לשוק נופל בחוץ. היה מגוון של טיעוני "קל לראות" - וכשהקשיתי למה זה נכון לא הייתה להם תשובה.

כאן שוב עברנו למליאה - ניסחנו בצורה מדויקת את הנקודה שבה נתקענו (מה צ"ל? אם זה מש"ש קהה-זווית אז הגובה חייב ליפול בחוץ). זה היה לקראת סוף השיעור והצגתי את היוריסטיקה של הוכחה בדרך השלילה (הם הכירו את השיטה, ואמרתי שסוג כזה של שאלות קל יותר לפתור שאלות בסגנון הזה - אפשר להתחיל עם גובה בפנים ולהגיע לסתירה. בשאלות בהן הצ"ל הוא אמורפי - לא ברור מה זה "בחוץ", אז נתחיל דווקא ממצב קונקרטי של "בפנים" ואז אפשר להגיע לסתירה).

אחד התלמידים טען שמצא הוכחה והזמנתי אותו ללוח להראות והוא אכן מצא הוכחה - סרטט מש"ש שבו זווית השוק גדולה מ-90 מעלות והגובה לשוק נמצא בפנים - והגיע לסתירה. כולם מחאו לו כפיים בסוף.


 פעולות התלמידים במהלך הדיון פירוט נוסף על פעולות התלמידים
במהלך הדיון, התלמידים: 


7. במבט לאחור
בהתייחס למורה
 באיזו מידה אהבתם את הבעיה?במידה רבה מאד 
באיזו מידה הייתם שבעי רצון מהפעלת הבעיה?במידה רבה מאד
מה היה מוצלח בהפעלת הבעיה?

הצורה שבה זה הציף את הדיון על יוריסטיקות שונות - 3 יוריסטיקות שונות באותה בעיה זה נדיר.

מה היה לא מוצלח בהפעלת הבעיה?

שהתלמיד פתר בסוף... כי זה מנע מאחרים לשבור על זה את הראש בבית (ולא היה לי לב למנוע ממנו את ההצגה).

האם משהו הפתיע אתכם? אם כן, תארו מה ומדוע:

הפתיעה אותי המהירות שבה הוא פתר בסוף. הפתיע אותי שכולם נתקעו באותה הנקודה, אחרי שהבחירה של הבעיה הייתה יחסית מהירה מדפדוף בספר, עשיתי בה שני שינויים קלים - והפתיע אותי שכל זה הוביל לאותה נקודת תקיעות.

מה למדתם מהפעלת הבעיה?
הבחינו בין אספקטים מתמטיים, פדגוגיים ואחרים.

הייתה 2 יוריסטיקות חדשות שראינו, ואחת חדשה.

בהסתכלות לאחור, מה הייתם עושים אחרת?

לא קופץ לי משהו לראש.

אם ערכתם שינויים בבעיה המקורית, 
כיצד הם תרמו להפעלה?

הפכו אותה לפחות טכנית-חישובית, ולטעמי הפכו אותה מתרגיל לבעיה.

באיזו מידה היה השיעור דומה לשיעור אופייני שלכם?במידה רבה
פרטו והסבירו דימיון ושוני

אין משהו משמעותי להגיד כאן.

באיזו מידה הייתם ממליצים על הבעיה
לעמיתים שעובדים בתנאים דומים?
במידה רבה
פרטו והסבירו סיבות להמליץ או לא להמליץ.מכל הסיבות לעיל.
בהתייחס לתלמידים
מה לדעתכם למדו תלמידים שהצליחו
לפתור אם הבעיה באופן פחות או יותר עצמאי?

תלמיד אחד - אני לא חושב שבצורה שבה השיעור היה בנוי היה ערך מוסף משמעותי למי שהצליח לפתור.

מה לדעתכם למדו תלמידים שלא
פתרו את הבעיה אך נחשפו לפתרונות שלה?

שאפשר להתקדם בצורה משמעותית בפתרון של בעיה - שזה לא דיכוטומי פתרתי/לא פתרתי.

 עד כמה עוררה הבעיה מוטיבציה,
עניין או סקרנות בקרב תלמידים
במידה רבה
 פרטו מה עורר מוטיבציה/עניין/סקרנות. 

זה שהם מהר מאוד הבינו מה קורה שם (הייתה מאוד קונקרטית) - היה ברור להם שזה דורש הוכחה, אבל ההוכחה לא הייתה להם בהישג יד. הפער בין "אני יודע מה התשובה" ל"אני יודע איך להוכיח" היה נחמד.







נוספו עבור קהילת מחוז מרכז:


שתפו באמירה או שאלה מעניינת של תלמיד בהקשר לבעיה או לפתרונה.
שתפו בתובנה שלכם בעקבות הפעלת הבעיה
 







הפרטים בהמשך הם חזרה על פרטים קודמים, לעיתים בשינויים קוסמטיים (יש לתקן את התבנית בהמשך)

1. פרטים כללים

הבעיה כפי שהופעלה


שינויים שנערכו בבעיה והסיבות לכך:

השאלה המקורית לא הייתה שאלת הוכחה - מה צריך להיות התנאי לזוויות הבסיס של מש"ש כדי שהגובה יהה בחוץ. השינוי שערכתי היה כדי לפתוח אותה יותר (פחות בסגנון צ"ל). הורדתי את המיקוד בזוויות הבסיס והפכתי אותה לשאלת הוכחה.

השאלה כפי שהעברתי אותה הייתה "במש"ש, אילו מהגבהים עוברים בתוך המשולש".

 כיצד קשורה הבעיה לרצף ההוראה?סיכום/הערכה
אם בחרתם "אחר", פרטו:




פעילותסביבת פעילותאופן העבודהזמן (דק')
שלב א
שלב ב
שלב ג
שלב ד
שלב ה
פירוט נוסף על שלבי ההפעלה: 


פעולות המורה
(סמנו את כל הפעולות שבוצעו)
הקראתי את הבעיה
הבהרתי את הבעיה במליאה (פרטו הבהרות בהמשך)
 פירוט נוסף על פעולות המורה:

בהתחלה הבהרנו מושגים (כדוגמת "גובה לשוק"), סירבתי לענות על שאלות הבהרה נוספות מלבד מושגים בשאלה.

פעולות התלמידים: שאלו שאלות הבהרה (פרטו בהמשך)
פירוט נוסף על פעולות התלמידים:שאלות על מושגים. איזה מהגבהים זה הגובה לשוק (חייב לצאת מהקודקוד, לא חייב לצאת מהקודקוד). הבנו בשלב הזה שהגובה לבסיס לא מעניין ורק הגובה לשוק מעניין.




פעולות המורה בעת עבודה על הבעיה 

 פירוט נוסף על פעולות המורה (רמזים, תזמון, וכו') 
אחר (פרטו)

 

עבודה ביחידים או זוגות/קבוצות קטנות כ-15-10 דקות, והתחילו להגיע אליי עם תשובות. מאלה שלא הוכיחו ביקשתי לראות הוכחה. היה מגוון - חלק הצליחו וחלק פחות .

פעולות התלמידים בעת עבודה על הבעיה  פירוט נוסף על פעולות התלמידים 
 רעיונות מתמטיים או תובנות שנולדו בעת העבודה על הבעיה 

אחד התלמידים אמר שהוא בדק למש"צ ושבו זה לא יכול לקרות - קישרנו את זה למה שדיברנו פעם קודמת - זו יוריסטיקה של מקרה מסויים שבו הוא יודע מה קורה, ואיך ממשיכים את זה הלאה להכללה.


 קשיים שמנעו מהתלמידים לפתור את הבעיה בשלב זה 
 פתרונות מעניינים או ייחודיים של תלמידים 

 התנהלות המורה והתלמידים בעת הדיון בבעיה:
  
 בפעולות המורה במהלך הדיון
המורה הוביל/ה את הדיון באופן הבא:

עצרתי וביקשתי לשמוע *במליאה* רק דברים שהם לא תשובות - שאלות, כיווני חשיבה שלא בטוחים בהם ולא מרגישים שהגיעו לתשובה.

הצגתי להם את השאלה - מה הופך את השאלה למסובכת? למה היא לא מרגישה לנו כשאלה סטנדרטית? מה יש בה שמסבך אותנו? הגענו למסקנה שהבעיה היא שאין לנו כלים גיאומטריים (כדוגמת משפטים והגדרות) לדבר על "בחוץ/בפנים").

הצגתי להם יוריסטיקה חדשה של בחינת מקרה קצה - אם הקושי נובע מהמושגים "בפנים/בחוץ", וכשמתמקדים בו אנחנו רואים שיש מקרה מיוחד של "באמצע". והרבה פעמים כדאי דווקא לבדוק מקרי קצה ולבדוק את זה - מה זה אומר "באמצע" במקרה הזה, מה בדיוק קורה שם ומתי זה קורה? ואיך מתמקדים משם? היה חשוב לי שזו לא יוריסטיקה שהתלמיד הפעיל - זה לא לקחת מקרה פרטי שעבורו אנחנו יודעים לפתור וממנו לנסות להכליל (כדוגמת התלמיד ומקרה המש"צ), אלא זו יוריסטיקה אחרת - לזהות *מתוך השאלה* מקרה "קצה" שבו משהו משתנה בשאלה ונשבר, מקרה "גבולי". זה מאפשר לנו לא לדבר על תחום אלא על נקודה ספציפית בספקטרום, שזה תמיד יותר קל.

עם זה שלחתי אותם לעבוד שוב. בשלב הזה אני הסתובבתי וראיתי איפה כולם נמצאים, לזהות קבוצות תקועות ולדחוף אותם החוצה מהתקיעות (בד"כ בלי מתן עזרה מתמטית).

כמעט כולם נתקעו באותו שלב - כולם הבינו שצריך לייצר מש"ש קהה-זווית, אבל לכולם היה פער בהוכחה. הבינו מה צריך להוכיח (פחות או יותר) אבל נתקעו בהוכחה שכשהמשולש קהה-זווית אז הגובה לשוק נופל בחוץ. היה מגוון של טיעוני "קל לראות" - וכשהקשיתי למה זה נכון לא הייתה להם תשובה.

כאן שוב עברנו למליאה - ניסחנו בצורה מדויקת את הנקודה שבה נתקענו (מה צ"ל? אם זה מש"ש קהה-זווית אז הגובה חייב ליפול בחוץ). זה היה לקראת סוף השיעור והצגתי את היוריסטיקה של הוכחה בדרך השלילה (הם הכירו את השיטה, ואמרתי שסוג כזה של שאלות קל יותר לפתור שאלות בסגנון הזה - אפשר להתחיל עם גובה בפנים ולהגיע לסתירה. בשאלות בהן הצ"ל הוא אמורפי - לא ברור מה זה "בחוץ", אז נתחיל דווקא ממצב קונקרטי של "בפנים" ואז אפשר להגיע לסתירה).

אחד התלמידים טען שמצא הוכחה והזמנתי אותו ללוח להראות והוא אכן מצא הוכחה - סרטט מש"ש שבו זווית השוק גדולה מ-90 מעלות והגובה לשוק נמצא בפנים - והגיע לסתירה. כולם מחאו לו כפיים בסוף.


 פעולות התלמידים במהלך הדיון פירוט נוסף על פעולות התלמידים
במהלך הדיון, התלמידים: 


בהתייחס למורה

 באיזו מידה אהבתם את הבעיה?במידה רבה מאד 
באיזו מידה הייתם שבעי רצון מהפעלת הבעיה?במידה רבה מאד
מה היה מוצלח בהפעלת הבעיה?

הצורה שבה זה הציף את הדיון על יוריסטיקות שונות - 3 יוריסטיקות שונות באותה בעיה זה נדיר.

מה היה לא מוצלח בהפעלת הביעה?

שהתלמיד פתר בסוף... כי זה מנע מאחרים לשבור על זה את הראש בבית (ולא היה לי לב למנוע ממנו את ההצגה).

האם משהו הפתיע אתכם? אם כן, תארו מה ומדוע:

הפתיעה אותי המהירות שבה הוא פתר בסוף. הפתיע אותי שכולם נתקעו באותה הנקודה, אחרי שהבחירה של הבעיה הייתה יחסית מהירה מדפדוף בספר, עשיתי בה שני שינויים קלים - והפתיע אותי שכל זה הוביל לאותה נקודת תקיעות.

מה למדתם מהפעלת הבעיה?
הבחינו בין אספקטים מתמטיים, פדגוגיים ואחרים.

הייתה 2 יוריסטיקות חדשות שראינו, ואחת חדשה.

בהסתכלות לאחור, מה הייתם עושים אחרת?

לא קופץ לי משהו לראש.

אם ערכתם שינויים בבעיה המקורית, 
כיצד הם תרמו להפעלה?

הפכו אותה לפחות טכנית-חישובית, ולטעמי הפכו אותה מתרגיל לבעיה.

באיזו מידה היה השיעור דומה לשיעור אופייני שלכם?במידה רבה
פרטו והסבירו דימיון ושוני

אין משהו משמעותי להגיד כאן.

באיזו מידה הייתם ממליצים על הבעיה
לעמיתים שעובדים בתנאים דומים?
במידה רבה
פרטו והסבירו סיבות להמליץ או לא להמליץ.מכל הסיבות לעיל.
בהתייחס לתלמידים
מה לדעתכם למדו תלמידים שהצליחו
לפתור אם הבניה באופן פחות או יותר עצמאי?

תלמיד אחד - אני לא חושב שבצורה שבה השיעור היה בנוי היה ערך מוסף משמעותי למי שהצליח לפתור.

מה לדעתכם למדו תלמידים שלא
פתרו את הבעיה אך נחשפו לפתרונות שלה?

שאפשר להתקדם בצורה משמעותית בפתרון של בעיה - שזה לא דיכוטומי פתרתי/לא פתרתי.

 עד כמה עוררה הביעה מוטיבציה,
עניין או סקרנות בקרב תלמידים
במידה רבה
 פרטו מה עורר מוטיבציה/עניין/סקרנות. 

זה שהם מהר מאוד הבינו מה קורה שם (הייתה מאוד קונקרטית) - היה ברור להם שזה דורש הוכחה, אבל ההוכחה לא הייתה להם בהישג יד. הפער בין "אני יודע מה התשובה" ל"אני יודע איך להוכיח" היה נחמד.



נוספו עבור קהילת מחוז מרכז:שתפו באמירה או שאלה מעניינת של תלמיד בהקשר לבעיה או לפתרונה.
שתפו בתובנה שלכם בעקבות הפעלת הבעיה