באיזו מידה אהבתם את הבעיה? | במידה רבה |
באיזו מידה הייתם שבעי רצון מהפעלת הבעיה? | במידה מועטה |
מה היה מוצלח בהפעלת הבעיה? | התלמידים הסבירו את החשיבה שלהם. לא היו מוטרדים אם מה שהם מסבירים הוא נכון או לא. התלמידים התלהבו לצאת מהשיגה, היו פעילים וקשובים. |
מה היה לא מוצלח בהפעלת הבעיה? | |
האם משהו הפתיע אתכם? אם כן, תארו מה ומדוע: | |
מה למדתם מהפעלת הבעיה? הבחינו בין אספקטים מתמטיים, פדגוגיים ואחרים. | למדתי לגבי תלמידים שקשה להם להשתמש בידע בהקשר לא מוכר. |
בהסתכלות לאחור, מה הייתם עושים אחרת? | יותר זמן לעבודה עצמית. לא הייתי עוברת כל כך מהר לפתרון משותף במליאה. |
אם ערכתם שינויים בבעיה המקורית, כיצד הם תרמו להפעלה? | |
באיזו מידה היה השיעור דומה לשיעור אופייני שלכם? | במידה מועטה |
פרטו והסבירו דימיון ושוני | שונה: שיעור מאורגן סביב בעיה אחת, התלמידים התחילו לעבוד ללא הכוונה. גם סוג הבעיה חריג. |
באיזו מידה הייתם ממליצים על הבעיה לעמיתים שעובדים בתנאים דומים? | במידה רבה |
פרטו והסבירו סיבות להמליץ או לא להמליץ. | הבעיה חוזרת לנושאים שנלמדו ומאפשר לתרגל וליישם. הבעיה דורשת חשיבה מחוץ לקופסה. להתמודד עם נתון חסר. |
בהתייחס לתלמידים | |
מה לדעתכם למדו תלמידים שהצליחו לפתור אם הבעיה באופן פחות או יותר עצמאי? | |
מה לדעתכם למדו תלמידים שלא פתרו את הבעיה אך נחשפו לפתרונות שלה? | לא צריך לפחד לנסות. אפשר ללמוד מטעויות. |
עד כמה עוררה הבעיה מוטיבציה, עניין או סקרנות בקרב תלמידים | במידה רבה |
פרטו מה עורר מוטיבציה/עניין/סקרנות. | התלמידים שמחו להסביר את החשיבה שלהם. לא היו מוטרדים אם מה שהם מסבירים הוא נכון או לא. התלמידים התלהבו לצאת מהשיגה, היו פעילים וקשובים.
|