באיזו מידה אהבתם את הבעיה? | במידה רבה מאד |
באיזו מידה הייתם שבעי רצון מהפעלת הבעיה? | במידה רבה מאד |
מה היה מוצלח בהפעלת הבעיה? | ניסוח הבעיה מצוין, אפשר להעביר אותה ולפתור אותה בדרכים שונות, היא מקשרת את המתמטיקה לחיי היומיום. |
מה היה לא מוצלח בהפעלת הביעה? | לא משהו שמצאתי. |
האם משהו הפתיע אתכם? אם כן, תארו מה ומדוע: | הופתעתי שלעתים תלמידי 5 יח"ל מתעצלים ורבים, אבל ילדים הם ילדים... |
מה למדתם מהפעלת הבעיה? הבחינו בין אספקטים מתמטיים, פדגוגיים ואחרים. | 1) למדתי שלמידת עמיתים אמנם לוקחת זמן רב יותר, אך הנושא נלמד בצורה עמוקה יותר. 2) תחרות חברותית היא עניין מבורך בכל גיל. |
בהסתכלות לאחור, מה הייתם עושים אחרת? | שום דבר, אקח את הפעילות כפי שהיא גם לקבוצה שאלמד בשנה הבאה. |
אם ערכתם שינויים בבעיה המקורית, כיצד הם תרמו להפעלה? | כפי שציינתי לעיל, הוספתי דרגה קטנה של פתרון הבעיה עם הנתונים הקיימים. זה נתן לתלמידים את מרחב הנשימה לטעות ו"להתחיל בקטן", לפני שהם ניגשים לבעיה הגדולה. |
באיזו מידה היה השיעור דומה לשיעור אופייני שלכם? | במידה מועטה |
פרטו והסבירו דימיון ושוני | דמיון: אני נותן לכיתת י' 5 יח"ל מדי פעם תרגילים מאתגרים ודורש לפתור בדרכים שונות. שוני: עבודה בקבוצות, בעיה פתוחה. |
באיזו מידה הייתם ממליצים על הבעיה לעמיתים שעובדים בתנאים דומים? | במידה רבה מאד |
פרטו והסבירו סיבות להמליץ או לא להמליץ. | להמליץ: הבעיה מעוררת עניין, מקושרת לחיים האמיתיים ומאפשרת פתרון בדרכים מתמטיות מגוונות.
* לא רואה סיבה לא להמליץ. |
בהתייחס לתלמידים | |
מה לדעתכם למדו תלמידים שהצליחו לפתור אם הבניה באופן פחות או יותר עצמאי? | 1) שהנושאים הנלמדים בכיתה אינם תלושים מהמציאות. 2) לחשוב רוחבית. כלומר- לא להסתכל על בעיה ומיד לשלוף כלי מתמטי, אלא לקחת את הזמן ולנתח אותה. |
מה לדעתכם למדו תלמידים שלא פתרו את הבעיה אך נחשפו לפתרונות שלה? | לעבוד בצוות, להתסכל על בעיה מכיוונים שונים. |
עד כמה עוררה הביעה מוטיבציה, עניין או סקרנות בקרב תלמידים | במידה רבה מאד |
פרטו מה עורר מוטיבציה/עניין/סקרנות. | תחרותיות, הצורך לפתור בדרכים שונות, הצורך להתבלט מעל החברים לקבוצה. |