רפלקציות על הפעלה בכיתות

1. פרטים כללים

שם המורה:ניתאי גוזלן  
 תאריך הפעלה:חמישי, 3 פברואר 2022, 12:00 AM 
  
הבעיה שהופעלה  אחר (פרטו)שני כבלים 
הכיתה בה הופעל:   יהקבצה: 
 
 כיתה (אם אחר):   
מספר תלמידים בכיתה: 27   


2. תיאור הבעיה

הבעיה כפי שהופעלה


שינויים שנערכו בבעיה והסיבות לכך:
 כיצד קשורה הבעיה לרצף ההוראה?תרגול
אם בחרתם "אחר", פרטו:



3. מבט כללי על הפעלת הבעיה

פעילותסביבת פעילותאופן העבודהזמן (דק')
שלב אשיגור הבעיהשיעור פנים אל פניםעבודה עצמית5
שלב בעבודה על הבעיהשיעור פנים אל פניםבקבוצות קטנות25
שלב ג
דיון תוך כדי עבודה על הבעיהשיעור פנים אל פניםבקבוצות קטנות5
שלב דדיון בעקבות עבודה על הבעיהשיעור פנים אל פניםעבודה משותפת במליאה10
שלב ה
פירוט נוסף על שלבי ההפעלה: 

במהלך המפגש בקהילה , התלהבתי מבעיית שני הכבלים שניתנת לפתרון בעזרת כלים מגוונים.  המשכתי לפתור את הבעיה בבית והגעתי ל- 6 דרכי פתרון (דמיון, תאלס, שטחים, פיתגורס, משוואת קו ישר, טריגונומטריה). 

על כן, ביקשתי מהתלמידים לפתור את הבעיה ב- 2 דרכים שונות לפחות. 




4. שיגור הבעיה
פעולות המורה
(סמנו את כל הפעולות שבוצעו)
חילקתי דפי עבודה או שלחתי קישור לבעיה
 פירוט נוסף על פעולות המורה:

חילקתי דף עבודה לכל תלמיד. 
הדגשתי כי ראשית יש לפתור את הבעיה עם הנתונים הקיימים, ורק לאחר מכן לפתור אותה בהתייחס לכיתוב. 

פעולות התלמידים: קראו את הבעיה ומיד התחילו לעבוד עליה
פירוט נוסף על פעולות התלמידים:


5. בעת פתרון הבעיה
פעולות המורה בעת עבודה על הבעיה 

 פירוט נוסף על פעולות המורה (רמזים, תזמון, וכו') 
לא התערבתי, וכן עקבתי אחרי פעילות התלמידים.
לא נתתי רמזים אך עודדתי שיתוף פעולה בין תלמידים (תארו בהמשך)

 

הדגשתי כי אנחנו לא בשיעור גיאומטריה או אנליזה, וכי ניתן להשתמש בכל כלי מתמטי שעולה בדעתם.

התלמידים ניסו "לסחוט" ממני רמזים, אך ללא הועיל. אמרתי להם שגם מותר להיעזר במחברת או באינטרנט. 

פעולות התלמידים בעת עבודה על הבעיה  פירוט נוסף על פעולות התלמידים 
 רעיונות מתמטיים או תובנות שנולדו בעת העבודה על הבעיה 

הילדים קישרו את הבעיה בהתחלה לגיאומטריה (האשם הוא בי, כיוון שאני שם דגש יותר על נושא זה), ולכן ניסו לפתור בעזרת דמיון משולשים (הנושא האחרון שנלמד) ופיתגורס. חלק מהקבוצות אכן הצליחו לפתור בדרך משולבת זו או באחת מהדרכים. עודדתי את הקבוצות לחפש את הדרך הפשוטה ביותר, זאת הדורשת עבודה מועטה. 


 קשיים שמנעו מהתלמידים לפתור את הבעיה בשלב זה 

חלקם התלוננו שהפתרון ארוך מדי והתעצלו להמשיך בדרך בה התחילו. כפי שרשמתי בסעיף הקודם, עודדתי את העצלנות שלהם והנחיתי אותם לחפש דרך פשוטה יותר.

היו ויכוחים בין התלמידים בנוגע לאיזה דרך לפתור, ולא התערבתי. היו שני תלמידים שהעדיפו להתנתק מהקבוצות שלהם וניסו לפתור את השאלה לבד. מבחינתי זה היה טבעי, שכן זו הפעם הראשונה שיש עבודה בקבוצות בכיתה הזאת, וישנם תלמידים (ואף אנשים בוגרים) שהפורמט הקבוצתי פחות מתאים להם. 

 פתרונות מעניינים או ייחודיים של תלמידים תמונת (JPEG) unnamed.jpg

6. דיון על הבעיה
 התנהלות המורה והתלמידים בעת הדיון בבעיה:  
 בפעולות המורה במהלך הדיון
המורה הוביל/ה את הדיון באופן הבא:ניסיתי לעודד תחרות בין הקבוצות, כדי לעורר עניין ומוטיבציה.

בדיון בכיתה אמרתי כי המורה שלהם הצליח לפתור את הבעיה בשש דרכים שונות, והם התפלאו לשמוע.
קישרתי את זה לבעיות קיצון, בהן הבעיות פתוחות יותר ומאפשרות שימוש נרחב יותר בכלים מגוונים. 


 פעולות התלמידים במהלך הדיון פירוט נוסף על פעולות התלמידים
במהלך הדיון, התלמידים: שאלו שאלות (פרטו בהמשך)
הפנו את דבריהם לתלמידים אחרים (הביאו דוגמאות בהמשך)

התלמידים שאלו שאלות אם הם בכיוון או אם התשובה נכונה.

אמרתי להם שישלחו נציג לקבוצות אחרות וישוו את הפתרונות. 




7. במבט לאחור
בהתייחס למורה
 באיזו מידה אהבתם את הבעיה?במידה רבה מאד 
באיזו מידה הייתם שבעי רצון מהפעלת הבעיה?במידה רבה מאד
מה היה מוצלח בהפעלת הבעיה?

ניסוח הבעיה מצוין, אפשר להעביר אותה ולפתור אותה בדרכים שונות, היא מקשרת את המתמטיקה לחיי היומיום.

מה היה לא מוצלח בהפעלת הביעה?

לא משהו שמצאתי. 

האם משהו הפתיע אתכם? אם כן, תארו מה ומדוע:

הופתעתי שלעתים תלמידי 5 יח"ל מתעצלים ורבים, אבל ילדים הם ילדים...

מה למדתם מהפעלת הבעיה?
הבחינו בין אספקטים מתמטיים, פדגוגיים ואחרים.

1) למדתי שלמידת עמיתים אמנם לוקחת זמן רב יותר, אך הנושא נלמד בצורה עמוקה יותר.

2) תחרות חברותית היא עניין מבורך בכל גיל.

בהסתכלות לאחור, מה הייתם עושים אחרת?

שום דבר, אקח את הפעילות כפי שהיא גם לקבוצה שאלמד בשנה הבאה. 

אם ערכתם שינויים בבעיה המקורית, 
כיצד הם תרמו להפעלה?

כפי שציינתי לעיל, הוספתי דרגה קטנה של פתרון הבעיה עם הנתונים הקיימים.

זה נתן לתלמידים את מרחב הנשימה לטעות ו"להתחיל בקטן", לפני שהם ניגשים לבעיה הגדולה. 

באיזו מידה היה השיעור דומה לשיעור אופייני שלכם?במידה מועטה
פרטו והסבירו דימיון ושוני

דמיון: אני נותן לכיתת י' 5 יח"ל מדי פעם תרגילים מאתגרים ודורש לפתור בדרכים שונות.

שוני: עבודה בקבוצות, בעיה פתוחה. 

באיזו מידה הייתם ממליצים על הבעיה
לעמיתים שעובדים בתנאים דומים?
במידה רבה מאד
פרטו והסבירו סיבות להמליץ או לא להמליץ.

להמליץ: הבעיה מעוררת עניין, מקושרת לחיים האמיתיים ומאפשרת פתרון בדרכים מתמטיות מגוונות. 

* לא רואה סיבה לא להמליץ. 

בהתייחס לתלמידים
מה לדעתכם למדו תלמידים שהצליחו
לפתור אם הבניה באופן פחות או יותר עצמאי?

1) שהנושאים הנלמדים בכיתה אינם תלושים מהמציאות.

2) לחשוב רוחבית. כלומר- לא להסתכל על בעיה ומיד לשלוף כלי מתמטי, אלא לקחת את הזמן ולנתח אותה. 

מה לדעתכם למדו תלמידים שלא
פתרו את הבעיה אך נחשפו לפתרונות שלה?

לעבוד בצוות, להתסכל על בעיה מכיוונים שונים. 

 עד כמה עוררה הביעה מוטיבציה,
עניין או סקרנות בקרב תלמידים
במידה רבה מאד
 פרטו מה עורר מוטיבציה/עניין/סקרנות. 

תחרותיות, הצורך לפתור בדרכים שונות, הצורך להתבלט מעל החברים לקבוצה.