באיזו מידה אהבתם את הבעיה? | במידה רבה |
באיזו מידה הייתם שבעי רצון מהפעלת הבעיה? | במידה רבה |
מה היה מוצלח בהפעלת הבעיה? | שיתוף הפעולה, ההתגייסות של התלמידים, שבירת השגרה של השיעור. |
מה היה לא מוצלח בהפעלת הביעה? | התלמידים "החלשים" הלכו לאיבוד וקראו לי מדי כמה רגעים להכוונה. |
האם משהו הפתיע אתכם? אם כן, תארו מה ומדוע: | מידת הרצון של התלמידים לסייע זה לזה. אהבתי את הרגעים בהם הייתי "ברקע" וננתי להם לנסות ולטעות. |
מה למדתם מהפעלת הבעיה? הבחינו בין אספקטים מתמטיים, פדגוגיים ואחרים. | שזה בסדר לדעת לתלמידים להוביל את חבריהם, לנסות ולטעות. אולי למרות שרוב הכיתה לא חוותה הצלחה, ניתן יהיה לתעל את זה ללמידה קבוצתית אפקטיבית כאשר אתן לתרגל שאלות פשוטות יותר. |
בהסתכלות לאחור, מה הייתם עושים אחרת? | נותן את המשימה בשלב מאוחר יותר בשנה, כאשר יש לתלמידים ביטחון עצמי רב יותר בגיאומטריה יחד עם כלים גיאומטריים מגוונים. |
אם ערכתם שינויים בבעיה המקורית, כיצד הם תרמו להפעלה? | |
באיזו מידה היה השיעור דומה לשיעור אופייני שלכם? | כלל לא |
פרטו והסבירו דימיון ושוני | אני לרוב נותן לתלמידים לעבוד באופן עצמאי או בזוגות, והדבר גורם לי להתרוצץ ביניהם במהלך של 20 דקות תרגול. כאשר נתתי להם את המושכות, עבדתי פחות ונהניתי יותר. הדמיון היה בפורום מליאה כיתתי, בה נתתי את הפתרון המיוחל וקיבלתי מהתלמידים פידבק. |
באיזו מידה הייתם ממליצים על הבעיה לעמיתים שעובדים בתנאים דומים? | במידה מועטה |
פרטו והסבירו סיבות להמליץ או לא להמליץ. | כפי שציינתי, לא בשלב זה של השנה. אני חושב שהמלל וסעיף 3 (אשר לא העזתי לגעת בו) מתאים לקבוצות עילית ולא לכיתה רגילה. |
בהתייחס לתלמידים | |
מה לדעתכם למדו תלמידים שהצליחו לפתור אם הבניה באופן פחות או יותר עצמאי? | השלמת זוויות, קבלת אמיתות גיאומטריות שלא כמובן מאילו (מדוע חוצה הזווית נמצא בין 2 הקטעים האחרים). |
מה לדעתכם למדו תלמידים שלא פתרו את הבעיה אך נחשפו לפתרונות שלה? | אופן ניתוח של בעיה גיאומטרית, קריאת טקסט והמרתו לשפה מתמטית. |
עד כמה עוררה הביעה מוטיבציה, עניין או סקרנות בקרב תלמידים | במידה מועטה |
פרטו מה עורר מוטיבציה/עניין/סקרנות. | עניין התחרות בין הקבוצות עורר מוטיבציה יותר מאשר פתרון הבעיה. אני חושב שהעניין מבורך, אך הייתי שמח שהמוטיבציה גם היתה נובעת מעניין בחומר. |