חלק ניגשו לפתרון ע"י יצירת המשוואה שיכולה להוביל לפתרונות הקיימים באמצעות הפירוק של טרינום ריבועי ואז פתיחת הסוגריים נתנה להן משוואה ובקלות יכלו לזהות שתי משוואות דומות ואחת שונה מאד.

2 קבוצות של תלמידים התמקדו בפתרונות המשותפים לשני תלמידים ושמו לב שליסמין ולריף אין פתרונות משותפים ולכן הם התלמידים עם בעיית ההעתקה. הם טענו, ללא ביסוס, שאם יש פתרון אחד משותף, הטעות צריכה להיות מאוד גדולה כדי לקבל פתרון נוסף שונה.

תלמידים שאלו מעט שאלות הבהרה, כאלה שלא ממש הקשיבו להסבר במליאה.

מספר קבוצות הגיעו מהר למשוואה משוערת והפגינו שליטה יפה בפירוק לגורמים של טרינום ריבועי.

2 קבוצות של תלמידים ניסו להגיע לפתרון על ידי התמקדות בפתרון המשותף שיש ל-2 זוגות של תלמידים בשאלה וניסיון להוכיח שפתרון משותף מעיד על טעות גסה.

הבעיה העיקרית -  מוטיבציה, לא מעט תלמידים לא ניסו כלל להתמודד עם הבעיה עם שבאתי ודירבנתי אותם, הם לא הבינו את הקשר לחומר שלנו ולמה בכלל לעבוד על החידה.

נתתי לתלמיד שפתר ראשון את הבעיה להציג את הפתרון המלא שאליו הוא הגיע. פתרון די דומה לפתרון שמבוסס על פירוק לגורמים של משוואה ריבועית.
ניכר שכל התלמידים שהיו קשובים הבינו את הפתרון של התלמיד.

תלמיד אחר אמר שהוא הבין שאת הפתרון השגוי בגלל ההעתקה היו צריכים להיות התלמידים שאין להם פתקון משותף וניסה להגיע להוכחה מתמטית לטענה שלו, אבל נשאר רק ברמה של תחושת בטן. תלמידים אחרים ניסו להשתתף בהצעה שלו, אבל ללא הצלחה מרובה.

מעט תלמידים הגיעו, פירטתי כנ"ל על הדיון שהתפתח.

ההפעלה לא ממש קשורה לתוכנית הלימודים שלי ולכן היתה הפוגה נחמדה בשיעור.

הניתוק של ההפעלה מתוכנית הלימודית פגע במוטיבציה של התלמידים להתעמק בה, זה היה נראה כמו משהו לא חובה.

המהירות שבה לא מעט הגיעו לפתרון יפה.

היבט מתמטי - הפנה יפה של פירוק לגורמים וההבנה היפה של תלמידים רבים על המשמעות של פתרון משוואה ריבועית והקשר שלו למשוואה.

היבט פדגוגי - איך מביאים שאלה "לא קשורה" בדרך שתעורר מוטיבציה והתלהבות גם אם "לא יופיע במבחן".

הייתי בוחר הפעלה אחרת.

לא

כך בדרך כלל אני מלמד - התלמידים מנסים בעצמם ואז אנחנו עוברים על הפתרון ביחד.

במידה והתלמידים עוסקים בפירוק לגורמים של טרינום ריבועי, זה אחלה שיעור (כיתה ט')

העמקה (מועטה) של נושא פירוק לגורמים של טרינום ריבועי

תיאור השאלה כ"חידה" תרם למוטיבציה.