לכולן שקודם יש להגיע למשוואות שהתלמידים העתיקו, ויש למצוא זאת על פי הפתרונות. רק לאחר מכן, יש לחשוב מהי המשוואה שהמורה כתבה על הלוח.

התלמידות חשבו מהיכן להתחיל. חלקן התחילו לכתוב את המשוואות לפי הטרינום וחלקן שאלו את המורה "כיצד הן אמורות לדעת מה המורה כתבה"?

הן גם דיברו על הבעיה אחת עם השנייה.

בהתחלה הבאתי לבנות להתמודד לבד, ועברתי ביניהן לראות מה הן כותבות.

רק לאחר כמה זמן התחלתי לעזור באופן אישי למי ששאלה, אך כאשר ראיתי שחלק מהבנות לא יודעות מהיכן להתחיל עצרתי את 

העבודה של כולן והבהרתי להן מה הן צריכות לעשות תחילה.

ההבנה כיצד הפתרונות של המשוואה יכולים לעזור לי למצוא פונקציה מתאימה

הבנות ישר כתבו משוואות לפי טרינום.

את ההצבה של הפתרונות במשוואה הכללית שנתונה במשימה, ועל ידי כך מציאת הפרמטרים במשוואה - רק תלמידה אחת ניסתה ולא הצליחה.

אני חושבת משלוש סיבות עיקריות:

1. ההצבה של פתרון אחד ולאחר מכן ההצבה של פתרון שני ועל ידי כך ליצור מערכת משוואות - מעולם לא נתקלו בכך.

2. למדנו מערכת משוואות בכיתה ח', ולא כל הבנות זכרו כיצד פותרים. הייתי צריכה להזכיר לבנות.

3. הבנות היו רגילות (על פי ספר הלימוד) לפתור משוואות המכילות את המשתנים X  ו - Y. כאשר יש אותיות אחרות, זה קצת בלבל אותן.

כן. אחת התלמידות הציעה להציב את הפתרונות של המשוואה ביחד במשוואה.

אז דנו בכך שהמשתנה X יכול לקבל ערך אחד בכל פעם.

לאחר שהצבנו את כל אחד מהפתרונות במשוואה, שאלתי מה קיבלנו?

הבנות אמרו מערכת משוואות והיה צריך להזכיר להן כיצד לפתור. לאחר הסבר קצר, פתרנו יחד על הלוח.

ביקשתי מהבנות לבנות מערכת משוואות לכל אחד משני הילדים הנותרים.

כיצד פותרים את המערכת?

בהתחלה הן לא הבינו למה בכלל יש להציב את 2 הפתרונות, מה זה נותן. רק לאחר שסידרתי את המשוואות אחת מתחת לשנייה, הן הבינו שזו מערכת

משוואות ויש לפתור אותה.

הבעיה היוותה הטמעה של ההבנה מהו פתרון של משוואה.

והכתיבה של המשוואה כאשר נתון לי הפתרון, נעשה רק בפונקציה קווית בשנה שעברה.

בפונקציה ריבועית, עדיין לא נעשה בצורה מסודרת.

לדעתי היה צריך לדרג את השאלה:

מצאי את המשוואות שהעתיקו כל אחד מהילדים.

ורק אז לשאול: מי טעה בדרך? מה לדעתכם הייתה המשוואה שניתנה?

שהבנות לקחו את המשימה ברצינות וישר התחילו לחשוב עליה. היה לי קצת חשש שאולי הבנות לא יעבדו על המשימה כמו שצריך ומטרת השיעור תתפספס, זאת כיוון שהשיעור חורג מסדר השיעורים "הרגיל".

שהיה נכון לתת לבנות כמה זמן להתמודד לבד ורק לאחר מכן לתווך להן את הבעיה.

לא ערכתי שינויים.

שוני: בדרך כלל אנחנו עובדות לפי ספר הלימוד. לכל ספר לימוד יש את סגנון השאלות וניסוח האופייני לו.

השאלה היוותה מעין חידה לבנות,  מעין שאלה לא שגרתית "לא לפי הספר".

דמיון: לעיתים אני כן עורכת חזרה על חומר שנלמד בעבר, למרות שזה מעין הפסקה ברצף הלימוד.

אני כן ממליצה על הבעיה:

1. היא בעיה "קצרה וקולעת". משאלה אחת ניתן לחזור על: מהו פתרון של משוואה. וכן, חזרה על פתירת מערכת משוואות בשני נעלמים. כמו גם, מה עוזר לי הייצוג של הפרבולה כמכפלה לראות ביתר קלות?

הן הפנימו היטב כיצד יש לפתור משוואה על פי טרינום, כאשר אגף אחד של המשוואה שווה  ל-0.

נתינת שאלה "לא שגרתית" ברצף שיעורים "שגרתיים".

השאלה מנוסחת בצורה כזו שיש לתפוס ראש ולראות מה בעצם יש לעשות כאן.