היו הרבה בנות שלא הבינו את הסירטוט, את החלוקה לשטחים, חשבו שאפשר פשוט לחתוך לחצי אופקי. הייתי צריכה להדגיש את נמטרה לשנות רק את קו הגבול ולא לפגוע בכל שטח המדינה.

הבנות קראו את השאלה וניסו לעבוד בזוגות ולבד. תוך כדי ניגשה אחת להראות לי על הלוח ולאט לאט כולן הצטרפו לפינה בלוח לניסיונות ואני עברתי בינהן.

בהתחלה נתתי להן לנסות לבד. ואז ראיתי שיש טעות בהבנה אז עברתי בינהן לוודא שהן מבינות את הבעיה. לאחר 5 דקות של ניסיונות ללא הצלחה נתתי רמזים.

יש תלמידות שהתייאשו מאוד מהר. נראלי בעיקר גם כי זה לא היה לגמרי קשור לחומר הנלמד. וגם זו בעיה, וצריך לחשוב ולהתאמץ, הפיתרון הוא לא ברור, ומי שלא מספיק חד על זה, קשה לרתום אותו.

ובנות שראיתי שעל סף ייאוש, נתתי להן קו אחד מהישרים המקבילים. הראתי להן שלחתוך שם לא יעזור כי לא שומרים על שיווין, איך כן נחלק את מה שנשאר שווה בשווה.. 

הבנות כל פעם קראו לי וניסו להציג לי את הפיתרון. ככה הבנתי שיש להרבה טעות בהבנה בכלל של השאלה ויכולתי לתקן

נהנתי לראות את הבנות נכנסות לזה. בעיקר השלב בו הן עמדו ליד הלוח וניסו על הלוח. 

ראיתי איך זה נותן מקום מיוחד לבנות החזקות, שלא רואים ביום יום. שזה מאתגר אותן  והן רוצות להצליח.

ממש ראו את האור בעיניים שלהן

לעומת זאת הבנות הפחות חזקות התייאשו מהר. ראיתי שהן נאבדות. חלק הצלחתי להחזיר עם רמז וחלק פשוט ויתרו

הפתיע אותי מאוד שלא הצליחו יותר בנות. הייתי בטוחה שבסוף הן יצליחו.

שכדאי להכין רמזים אפשריים מראש במגוון רמות בשביל מגוון התלמידים שיש

קודם כל הייתי משנה את הסיפור של שטחי המדינות לסיפור שיותר קשור אליהן.

הייתי עושה את זה אחרי שלמדנו על תיכון שמחלק לשני משולשים שווה שטח, כי אז העניין של השטחים שווים יהיה יותר חד להן.

אצלי זה היה לפני, אז מאמינה שזה נתן להן משהו כשלמדנו על תיכון, אבל הפוך היה נכון יותר לדעתי.

הייתי מכינה רמזים מראש. 

אולי כדאי לצבוע ב2 צבעים את השטחים, זה יעזור להבנה. משהו בסירטוט לא היה להן ברור.

זה היה הכרחי ללמד אותן לפני שיגור הבעיה, כי אין סיכוי שהיו מצליחות לבד בלי זה. אבל אולי באמת היה טוב יותר שהלימוד יהיה שיעור קודם+ תרגול פשוט של זה.

המבנה הקבוע של הקניה, תרגול של הבנות, וחזרה למליאה.

אבל לא יצא לי להביא להן דברים שלא קשורים לרצף ההוראה ו'לא למבחן'.

וגם עוד לא יצא לי להביא להן ככה בעיה להתמודד איתה לבד. גם אם התחלתי נושא בבעיה, בד"כ זה היה במליאה.

הבעיה נחמדה ומאתגרת.

הפריע לי שהיא לא קשורה לחומר וכן הפריע לי שהבסיס לא ישב להן טוב, אז ההתמודדות עם הפיתרון של הבעיה היתה יותר קשה

לצאת מחוץ לקופסא, להשתמש בכלים מתמטיים לבעיות מהחיים, חשיבה יצירתית ורחבה.

שאפשר עם כלים מתמטיים שלמדו לצאת מחוץ לקופסא כדי לפתור בעיות מהחיים.

זה מתחלק, כמו שרשמתי קודם. הבנות החזקות לגמריי היה מלאות מוטיבציה ונכנסו לזה, לדעתי האתגר, וזה שזה לא פיתרון טריוויאלי וכמו הספר, עניין אותן.

הבנות החלשות בדיוק הפוך, הקושי והצורך בחשיבה לא לפי הספר הורידה להן את המוטיבציה.