רפלקציות על הפעלה בכיתות

1. פרטים כללים

שם המורה:אנה סורקין  
 תאריך הפעלה:רביעי, 2 מרץ 2022, 12:00 AM 
  
הבעיה שהופעלה  אחר (פרטו)בעיית השוקולד 
הכיתה בה הופעל:   חהקבצה: 
 הקבצה א
 כיתה (אם אחר):   
מספר תלמידים בכיתה: 23   


2. תיאור הבעיה

הבעיה כפי שהופעלה


שינויים שנערכו בבעיה והסיבות לכך:
 כיצד קשורה הבעיה לרצף ההוראה?אין קשר
אם בחרתם "אחר", פרטו:



3. מבט כללי על הפעלת הבעיה

פעילותסביבת פעילותאופן העבודהזמן (דק')
שלב אשיגור הבעיהשיעור פנים אל פניםעבודה משותפת במליאה2
שלב בעבודה על הבעיהשיעור פנים אל פניםבקבוצות קטנות33
שלב ג
דיון בעקבות עבודה על הבעיהשיעור פנים אל פניםעבודה משותפת במליאה10
שלב ד
שלב ה
פירוט נוסף על שלבי ההפעלה: 


4. שיגור הבעיה
פעולות המורה
(סמנו את כל הפעולות שבוצעו)
הבהרתי את הבעיה במליאה (פרטו הבהרות בהמשך)
 פירוט נוסף על פעולות המורה:

הצגתי את הבעיה על הלוח במליאה. הנחיתי לעבוד בקבוצות. אמרתי שיש אפשרות לקבל רמז, יש 2 רמזים אפשריים.

פעולות התלמידים: קראו את הבעיה ומיד התחילו לעבוד עליה
פירוט נוסף על פעולות התלמידים:


5. בעת פתרון הבעיה
פעולות המורה בעת עבודה על הבעיה 

 פירוט נוסף על פעולות המורה (רמזים, תזמון, וכו') 
לא התערבתי, וכן עקבתי אחרי פעילות התלמידים.
סייעתי באופן פרטני לתלמידים שביקשו זאת (פרטו בהמשך)
לא נתתי רמזים אך עודדתי שיתוף פעולה בין תלמידים (תארו בהמשך)
אחר (פרטו)

 

תלמידים שהציעו פתרון ביקשתי שיוכיחו את נכונותו

פעולות התלמידים בעת עבודה על הבעיה  פירוט נוסף על פעולות התלמידים 
 רעיונות מתמטיים או תובנות שנולדו בעת העבודה על הבעיה 

רוב התלמידים יצרו את קווי החלוקה ע"י מדידה של קטע שווה על צלעות הריבוע. מיעוט תלמידים חשבו על סיבוב של פתרון פשוט.

תלמידים דברו על מרכז הריבוע.

תלמידים הגיעו למסקנה שכאשר מחברים את הנקודות האלה נוצר ריבוע ושאלכסוני ריבוע חוצים זה את זה ומאונכים זה לזה.

חלק מהתלמידים הגיעו למסקנה שאחרי שמעבירים קו אחד יש להעביר קו שני מאונך לו.

 קשיים שמנעו מהתלמידים לפתור את הבעיה בשלב זה 

לחלק היה קשה למצוא יותר משני פתרונות טריויאליים.

כאשר הגיעו לפתרון לא היו בטוחים שזה אכן יוצר את החלוקה הרצויה כי לא ידעו להוכיח זאת. הקושי בהוכחה נבע מזה שחלקים היו מרובעים והם לא ידעו להוכיח חפיפה שלהם.

 פתרונות מעניינים או ייחודיים של תלמידים 

6. דיון על הבעיה
 התנהלות המורה והתלמידים בעת הדיון בבעיה:  
 בפעולות המורה במהלך הדיון
המורה הוביל/ה את הדיון באופן הבא:
 פעולות התלמידים במהלך הדיון פירוט נוסף על פעולות התלמידים
במהלך הדיון, התלמידים: שאלו שאלות (פרטו בהמשך)
הביעו דעות ועמדות (פרטו בהמשך)
הפנו את דבריהם למורה (הביאו בהמשך דוגמאות)

היו שני תלמידים שמיד חשבו על רעיון הסיבוב אך לא הצליחו להוכיח אותו עד סוף השיעור.

רוב התלמידים הגיעו לחלוקה נוספת בשיטה של למדוד קטעים שווים על צלעות הריבוע, ולא נעזרו ברמזים.

קבוצה אחת לא הצליחה עצמאית ונתתי להם רמז: השתמשו רק בקו אחד לחלק ריבוע לשני חלקים שווי שטח.




7. במבט לאחור
בהתייחס למורה
 באיזו מידה אהבתם את הבעיה?במידה רבה מאד 
באיזו מידה הייתם שבעי רצון מהפעלת הבעיה?במידה רבה מאד
מה היה מוצלח בהפעלת הבעיה?

הבעייה עוררה מחשבה. תלמידים רבים לא הצליחו למצוא מיד את הפתרון אבל בהמשך מצאו אותו ללא רמזים או עזרה. בשאלה זו יש להם אפשרות של התנסות בסרטוט וזה מעודד אותם להתמיד ולהתמודד עם בעיה.

מה היה לא מוצלח בהפעלת הביעה?
האם משהו הפתיע אתכם? אם כן, תארו מה ומדוע:
מה למדתם מהפעלת הבעיה?
הבחינו בין אספקטים מתמטיים, פדגוגיים ואחרים.
בהסתכלות לאחור, מה הייתם עושים אחרת?
אם ערכתם שינויים בבעיה המקורית, 
כיצד הם תרמו להפעלה?
באיזו מידה היה השיעור דומה לשיעור אופייני שלכם?במידה מועטה
פרטו והסבירו דימיון ושוני

בשיעור רגיל אנחנו לא עובדים בקבוצות ומשימות יותר קצובות בזמן.

באיזו מידה הייתם ממליצים על הבעיה
לעמיתים שעובדים בתנאים דומים?
במידה רבה מאד
פרטו והסבירו סיבות להמליץ או לא להמליץ.

הבעיה מאתגרת אבל מזמינה תלמידים להתמודדות, הם לא מוותרים. עלו מספר נקודות מתמטיות כפי שרשמתי למעלה.

בהתייחס לתלמידים
מה לדעתכם למדו תלמידים שהצליחו
לפתור אם הבניה באופן פחות או יותר עצמאי?

צורך בהוכחה, כלים להוכחה. צורך להביא בעיה שלא יודעים איך להוכיח לבעיה שכן יודעים איך להוכיח. ממרובעים לעבור למשולשים ולכן היה צורך בבניית עזר.

מה לדעתכם למדו תלמידים שלא
פתרו את הבעיה אך נחשפו לפתרונות שלה?

לדעתי הם נחשפו לאותם רעיונות.

 עד כמה עוררה הביעה מוטיבציה,
עניין או סקרנות בקרב תלמידים
במידה רבה מאד
 פרטו מה עורר מוטיבציה/עניין/סקרנות.