נתבקשתי להבהיר מהן ״נקודות על המישור״ ומהו ״עקום״, עניתי בשמחה לתלמידים 

וגם עודדתי אותם לחפש תשובות בעצמם במרשתת במקום להמתין לי.

בהמשך לסעיף הקודם, התלמידים דנו בינם לבין עצמם אם השאלה אכן ברורה להם.

היו כאלה שלא חיכו לאחרים והתחילו לשחק עם הפרמטר b. 

 חילקתי את התלמידים לעמדות מחשב, כך שישבו ליד 3-4 חברים וידונו בינם לבין עצמם על הבעיה.

הכנתי את התלמידים מראש שאמעט במענה על השאלות, כיוון ש״העולם פתוח בפניהם״, 

כלומר מותר להם להשתמש בכל כלי מתמטי שהם מכירים, או לחפש פתרונות באינטרנט ואפילו להתייעץ עם חברים מבתי ספר אחרים. 

די מהר התלמידים ניגשו לאתר גיאוגברה (ללא הכוונה מצדי) כדי לשחק עם הפרמטר b. חלק מהם חשב שהצורה שתתקבל תהיה אליפסה, אך מששמעו את חבריהם לכיתה מדברים עזבו את הרעיון (לצערי). 

הקשיים היו בעיקר של תלמידים שרצו להתבטא אבל לא ניתנה להם האפשרות בפורום הקבוצתי. מדי פעם התערבתי מעט ועודדתי את אותו תלמיד מתוסכל לא להציץ במחשבים של חבריו אלא ללכת לפי צו ליבו, לנסות את הדרך שלו ורק אז לחזור ולדון בפורום הקבוצתי. 

הדיון שהתנהל היה שאסור לנו במתמטיקה לקחת דברים כמובן מאליו. כלומר, די ברור לנו מהו תפקידם של - a ו- c במשוואת הפרבולה,

אבל יצר הסקרנות צריך להוביל אותנו לדברים שפחות ברורים לעין, כמו הפרטמר b. 

עודדתי את התלמידים לא לקבל את הנוסחאות שאני נותן בכיתה כמובן מאליו, אלא להתעקש ולהבין מהיכן כל דבר נובע.

בנוגע לתרגיל, התלמידים הסכימו פה אחד ששינוי הפרמטר b יוצר פרבולה ״עצמאית״.

התלמידים שאלו אם תהיה פעילות נוספת שכזו, עניתי מיד שכן ואפילו אשמח שהם יחשבו על פעילות מעניינת.

בהמשך להפעלת הבעיה הקודמת, הפעם מינפתי עוד קצת את יכולת הלומד העצמאי. 

המפגשים בזום של הקהילה גרמו לי לחשוב איך אנחנו כמורים מכינים את הילדים לעולם שבחוץ.

נהניתי ״להפיל״ על התלמידים בעיה (או חידה) ולתת להם להסתדר בכלים אמיתיים מהעולם האמיתי ואני חושב שפעילות מסוג זה מכינה אותם במידה רבה לחיים הבוגרים.

ברגע שקבוצה מסוימת חשבה על רעיון וביטאה אותה בקול, אז הקבוצות האחרות יישרו אותה קו.

יכול להיות שחכם יותר להפריד באופן פיזי בין הקבוצות, כדי לשמור על מוחות רעננים וצורות חשיבה שונות ויפות. 

לא ידעתי שהכיתה כה מוגבשת. בשיעורים הפרונטליים חשתי זאת באוויר, אבל לא במידה כזאת.

 הם חשים בנוח לצעוק זה על זה, ואז חוזרים להיות חברים די בזריזות, גם עם אלו ש״התנתקו״ מהקבוצה כדי לנסות לפתור בדרך עצמאית. 

1) עליי לתת לכיתה הזו שיעורים מיוחדים נוספים.

2) לתת לתלמידים להגיע לפתרון באופן אורגני (הסיקו לבד שעליהם להשתמש בגאוגברה). 

3) אני שוקל לתת להם להגיש עבודות בקבוצות.

כפי שכתבתי לעיל, יתכן והייתי צריך לשקול להפריד באופן פיזי בין הקבוצות. 

לא נערכו שינויים. 

אחת מה״מתנות״ שמורי ט׳ מקבלים הוא קצב הוראה נמוך יותר מאשר זה של 5 יח״ל, כתוצאה מכך אני יכול לבצע יותר שיעורים מיוחדים.

מעולם לא ביצעתי שיעור בו מידת ההשפעה שלי היתה כה נמוכה, כלל לא הייתי במרכז. נתתי לתלמידים לטעות, לשגות, לצעוק זה על זה ולהתנהל כמו עמיתים לעבודה.

להמליץ: פיתוח לומדים עצמאיים, הכנה לחיים הבוגרים, עידוד חקר וסקרנות, לא לקחת נוסחאות כמובן מאליו.

לא להמליץ: כדאי לבצע את הפעילות כשמכירים את הכיתה, ולא לתת לקבוצות להפריע אחת לשנייה. 

למדו להשתמש בגיאוגברה לפתרון בעיות גרפיות, למדו להתייעץ זה עם זה, למדו מטעויות. 

להתנסות בכלי דיגיטלי חדש שיחזור לשימוש בהמשך השנה. 

אספקט התחרות הסמויה, עניין מתמטי וחוסר ההתערבות שלי.