רפלקציות על הפעלה בכיתות

1. פרטים כללים

שם המורה:ניתאי גוזלן  
 תאריך הפעלה:ראשון, 30 ינואר 2022, 12:00 AM 
  
הבעיה שהופעלה  משפחת פרבולות 
הכיתה בה הופעל:   טהקבצה: 
 
 כיתה (אם אחר):   
מספר תלמידים בכיתה: 25   


2. תיאור הבעיה

הבעיה כפי שהופעלה


שינויים שנערכו בבעיה והסיבות לכך:
 כיצד קשורה הבעיה לרצף ההוראה?תרגול
אם בחרתם "אחר", פרטו:



3. מבט כללי על הפעלת הבעיה

פעילותסביבת פעילותאופן העבודהזמן (דק')
שלב אשיגור הבעיהשיעור פנים אל פניםעבודה עצמית3
שלב בעבודה על הבעיהשיעור פנים אל פניםבקבוצות קטנות25
שלב ג
דיון תוך כדי עבודה על הבעיהשיעור פנים אל פניםבקבוצות קטנות8
שלב דדיון בעקבות עבודה על הבעיהשיעור פנים אל פניםעבודה משותפת במליאה5
שלב ה
פירוט נוסף על שלבי ההפעלה: 

הבעיה ניתנה בשיעור השלישי של יום ראשון (10:00) בו הריכוז של התלמידים עדיין יחסית גבוה. 

הנחיתי את התלמידים בשיעור שלפני כן שנגיע למעבדת המחשבים של בית- הספר, אך למרות זאת עליהם להגיע עם המחברות והקלמרים, שכן אני מניח שיש תלמידים שמעדיפים להתנסות בידיים מאשר בסביבה דיגיטלית. 




4. שיגור הבעיה
פעולות המורה
(סמנו את כל הפעולות שבוצעו)
חילקתי דפי עבודה או שלחתי קישור לבעיה
עניתי לשאלות הבהרה באופן פרטני (פרטו שאלות בהמשך)
 פירוט נוסף על פעולות המורה:

נתבקשתי להבהיר מהן ״נקודות על המישור״ ומהו ״עקום״, עניתי בשמחה לתלמידים 

וגם עודדתי אותם לחפש תשובות בעצמם במרשתת במקום להמתין לי.

פעולות התלמידים: שאלו שאלות הבהרה (פרטו בהמשך)
שוחחו בינם לבין עצמם (פרט בהמשך)
פירוט נוסף על פעולות התלמידים:

בהמשך לסעיף הקודם, התלמידים דנו בינם לבין עצמם אם השאלה אכן ברורה להם.

היו כאלה שלא חיכו לאחרים והתחילו לשחק עם הפרמטר b. 



5. בעת פתרון הבעיה
פעולות המורה בעת עבודה על הבעיה 

 פירוט נוסף על פעולות המורה (רמזים, תזמון, וכו') 
לא נתתי רמזים אך עודדתי שיתוף פעולה בין תלמידים (תארו בהמשך)

 

 חילקתי את התלמידים לעמדות מחשב, כך שישבו ליד 3-4 חברים וידונו בינם לבין עצמם על הבעיה.

הכנתי את התלמידים מראש שאמעט במענה על השאלות, כיוון ש״העולם פתוח בפניהם״, 

כלומר מותר להם להשתמש בכל כלי מתמטי שהם מכירים, או לחפש פתרונות באינטרנט ואפילו להתייעץ עם חברים מבתי ספר אחרים. 

פעולות התלמידים בעת עבודה על הבעיה  פירוט נוסף על פעולות התלמידים 
 רעיונות מתמטיים או תובנות שנולדו בעת העבודה על הבעיה 

די מהר התלמידים ניגשו לאתר גיאוגברה (ללא הכוונה מצדי) כדי לשחק עם הפרמטר b. חלק מהם חשב שהצורה שתתקבל תהיה אליפסה, אך מששמעו את חבריהם לכיתה מדברים עזבו את הרעיון (לצערי). 

 קשיים שמנעו מהתלמידים לפתור את הבעיה בשלב זה 

הקשיים היו בעיקר של תלמידים שרצו להתבטא אבל לא ניתנה להם האפשרות בפורום הקבוצתי. מדי פעם התערבתי מעט ועודדתי את אותו תלמיד מתוסכל לא להציץ במחשבים של חבריו אלא ללכת לפי צו ליבו, לנסות את הדרך שלו ורק אז לחזור ולדון בפורום הקבוצתי. 

 פתרונות מעניינים או ייחודיים של תלמידים תמונת (JPEG) PHOTO-2022-01-30-20-17-27.jpg

6. דיון על הבעיה
 התנהלות המורה והתלמידים בעת הדיון בבעיה:  
 בפעולות המורה במהלך הדיון
המורה הוביל/ה את הדיון באופן הבא:

הדיון שהתנהל היה שאסור לנו במתמטיקה לקחת דברים כמובן מאליו. כלומר, די ברור לנו מהו תפקידם של - a ו- c במשוואת הפרבולה,

אבל יצר הסקרנות צריך להוביל אותנו לדברים שפחות ברורים לעין, כמו הפרטמר b. 

עודדתי את התלמידים לא לקבל את הנוסחאות שאני נותן בכיתה כמובן מאליו, אלא להתעקש ולהבין מהיכן כל דבר נובע.


 פעולות התלמידים במהלך הדיון פירוט נוסף על פעולות התלמידים
במהלך הדיון, התלמידים: שאלו שאלות (פרטו בהמשך)
הביעו דעות ועמדות (פרטו בהמשך)

בנוגע לתרגיל, התלמידים הסכימו פה אחד ששינוי הפרמטר b יוצר פרבולה ״עצמאית״.

התלמידים שאלו אם תהיה פעילות נוספת שכזו, עניתי מיד שכן ואפילו אשמח שהם יחשבו על פעילות מעניינת.




7. במבט לאחור
בהתייחס למורה
 באיזו מידה אהבתם את הבעיה?במידה רבה מאד 
באיזו מידה הייתם שבעי רצון מהפעלת הבעיה?במידה רבה מאד
מה היה מוצלח בהפעלת הבעיה?

בהמשך להפעלת הבעיה הקודמת, הפעם מינפתי עוד קצת את יכולת הלומד העצמאי. 

המפגשים בזום של הקהילה גרמו לי לחשוב איך אנחנו כמורים מכינים את הילדים לעולם שבחוץ.

נהניתי ״להפיל״ על התלמידים בעיה (או חידה) ולתת להם להסתדר בכלים אמיתיים מהעולם האמיתי ואני חושב שפעילות מסוג זה מכינה אותם במידה רבה לחיים הבוגרים.

מה היה לא מוצלח בהפעלת הביעה?

ברגע שקבוצה מסוימת חשבה על רעיון וביטאה אותה בקול, אז הקבוצות האחרות יישרו אותה קו.

יכול להיות שחכם יותר להפריד באופן פיזי בין הקבוצות, כדי לשמור על מוחות רעננים וצורות חשיבה שונות ויפות. 

האם משהו הפתיע אתכם? אם כן, תארו מה ומדוע:

לא ידעתי שהכיתה כה מוגבשת. בשיעורים הפרונטליים חשתי זאת באוויר, אבל לא במידה כזאת.

 הם חשים בנוח לצעוק זה על זה, ואז חוזרים להיות חברים די בזריזות, גם עם אלו ש״התנתקו״ מהקבוצה כדי לנסות לפתור בדרך עצמאית. 

מה למדתם מהפעלת הבעיה?
הבחינו בין אספקטים מתמטיים, פדגוגיים ואחרים.

1) עליי לתת לכיתה הזו שיעורים מיוחדים נוספים.

2) לתת לתלמידים להגיע לפתרון באופן אורגני (הסיקו לבד שעליהם להשתמש בגאוגברה). 

3) אני שוקל לתת להם להגיש עבודות בקבוצות.

בהסתכלות לאחור, מה הייתם עושים אחרת?

כפי שכתבתי לעיל, יתכן והייתי צריך לשקול להפריד באופן פיזי בין הקבוצות. 

אם ערכתם שינויים בבעיה המקורית, 
כיצד הם תרמו להפעלה?

לא נערכו שינויים. 

באיזו מידה היה השיעור דומה לשיעור אופייני שלכם?במידה מועטה
פרטו והסבירו דימיון ושוני

אחת מה״מתנות״ שמורי ט׳ מקבלים הוא קצב הוראה נמוך יותר מאשר זה של 5 יח״ל, כתוצאה מכך אני יכול לבצע יותר שיעורים מיוחדים.

מעולם לא ביצעתי שיעור בו מידת ההשפעה שלי היתה כה נמוכה, כלל לא הייתי במרכז. נתתי לתלמידים לטעות, לשגות, לצעוק זה על זה ולהתנהל כמו עמיתים לעבודה.

באיזו מידה הייתם ממליצים על הבעיה
לעמיתים שעובדים בתנאים דומים?
פרטו והסבירו סיבות להמליץ או לא להמליץ.

להמליץ: פיתוח לומדים עצמאיים, הכנה לחיים הבוגרים, עידוד חקר וסקרנות, לא לקחת נוסחאות כמובן מאליו.

לא להמליץ: כדאי לבצע את הפעילות כשמכירים את הכיתה, ולא לתת לקבוצות להפריע אחת לשנייה. 

בהתייחס לתלמידים
מה לדעתכם למדו תלמידים שהצליחו
לפתור אם הבניה באופן פחות או יותר עצמאי?

למדו להשתמש בגיאוגברה לפתרון בעיות גרפיות, למדו להתייעץ זה עם זה, למדו מטעויות. 

מה לדעתכם למדו תלמידים שלא
פתרו את הבעיה אך נחשפו לפתרונות שלה?

להתנסות בכלי דיגיטלי חדש שיחזור לשימוש בהמשך השנה. 

 עד כמה עוררה הביעה מוטיבציה,
עניין או סקרנות בקרב תלמידים
 פרטו מה עורר מוטיבציה/עניין/סקרנות. 

אספקט התחרות הסמויה, עניין מתמטי וחוסר ההתערבות שלי.