רפלקציות על הפעלה בכיתות

1. פרטים כללים

שם המורה:אלקין יוליה  
 תאריך הפעלה:שישי, 14 ינואר 2022, 12:00 AM 
  
הבעיה שהופעלה  תיקון ציון 
הכיתה בה הופעל:   טהקבצה: 
 הקבצה א
 כיתה (אם אחר):   
מספר תלמידים בכיתה: 12   


2. תיאור הבעיה

הבעיה כפי שהופעלה


שינויים שנערכו בבעיה והסיבות לכך:
 כיצד קשורה הבעיה לרצף ההוראה?במהלך הוראת הנושא
אם בחרתם "אחר", פרטו:



3. מבט כללי על הפעלת הבעיה

פעילותסביבת פעילותאופן העבודהזמן (דק')
שלב אשיגור הבעיהשיעור פנים אל פניםבקבוצות קטנות15
שלב בעבודה על הבעיהשיעור פנים אל פניםבקבוצות קטנות15
שלב ג
דיון בעקבות עבודה על הבעיהשיעור פנים אל פניםעבודה משותפת במליאה15
שלב ד
שלב ה
פירוט נוסף על שלבי ההפעלה: 

בהתאם להמלצה של המדריג, פעלתי לפי שיטת ג'יקסו, הכרתי לילדים את שיטת העבודה זו. בשיגור הבעיה אמרתי שיהיו 3 קבוצות בעבודה על בעיה ובהן 4 ילדים. בהתחלה חילקתי את הכיתה ל 4 קבוצות שבהן 3 ילדים בכל אחת וכל קבוצה עבדה על פונקציה אחרת. אחר כך יצרתי 3 קבוצות ובכל קבוצה 4 ילדים - כל אחד "מומחה" לפונקציה אחרת שהוא חקר בקבוצה הראשונה.




4. שיגור הבעיה
פעולות המורה
(סמנו את כל הפעולות שבוצעו)
חילקתי דפי עבודה או שלחתי קישור לבעיה
 פירוט נוסף על פעולות המורה:

ביקשתי מכל קבוצה שחקרה פונקציה - לחקור אותה לעומק האפשרי.

פעולות התלמידים: קראו את הבעיה ומיד התחילו לעבוד עליה
שוחחו בינם לבין עצמם (פרט בהמשך)
פירוט נוסף על פעולות התלמידים:

תלמידים תקפו כל פונקציה מהיבטים שונים - חלקם ניסו בדסמוס, חלם ציירו על הדף, חלקם בנו ביטוי אלגברי - בהתאם להצגה הנתונה.



5. בעת פתרון הבעיה
פעולות המורה בעת עבודה על הבעיה 

 פירוט נוסף על פעולות המורה (רמזים, תזמון, וכו') 
לא התערבתי, וכן עקבתי אחרי פעילות התלמידים.
לא נתתי רמזים אך עודדתי שיתוף פעולה בין תלמידים (תארו בהמשך)

 

בכיתה ט הקבצה אי פונקציה קווית היא נושא נחקר בהרחבה כבר, צריכה להיות שליטה מלאה בנושא זה. במידה וראיתי שילדים חושבים איך לגשת, הזכרתי שבכיתה ח למדנו הכל מהכל והם מייד התאפסו. לא עזרתי לגשת לפיתרון הביעה - חלקם בחרו לעשות טבלה, חלקם להשוות את הגרפים.

פעולות התלמידים בעת עבודה על הבעיה  פירוט נוסף על פעולות התלמידים 
 רעיונות מתמטיים או תובנות שנולדו בעת העבודה על הבעיה 

הילדים הבינו שיש הבדל ברור בין פונקציה הישר לפונקצית שורש. 

ילדים הבינו שיש 2 פונקציות יותר "דומות" בהתנהגות לקראת 100ויש 2 שפחות לדעתם. 

ילדים הציעו שלתת פקטור של 10 נקודות לכל תלמיד יותר הוגן מאשר לתת "יותר" נקודות לחלשים ו"פחות" נקודות לחזקים. ככה כל אחד מרגיש מבחינתם את אותה התוספת. 

ילדים הבינו למה המורה בחרה את מה שבחרה - מכיוון שהיו הגבלות ברורות. מבחינתם זה היה משחק שמוגר היטב ולא היה קשור ל"פריות". ברגע שהציבו להם תנאים, ידעו מייד להתמודד ולבחור בפונקציה הנכונה.

 קשיים שמנעו מהתלמידים לפתור את הבעיה בשלב זה 

התלמידים שחקרו את הפונקצית שורש בהתחלה הופתעו כיצד לגשת אליה, אבך די מייד התחילו להציב ערכים. לא ידעו אם שווה לצייר אותה או לא, והזכרתי להם שאנחנו חוקרים כל פונקציה חדשה באותה דרך....ואז מייד נזכרו בדסמוס וראו כיצד הפונקציה נראית.

 פתרונות מעניינים או ייחודיים של תלמידים 

6. דיון על הבעיה
 התנהלות המורה והתלמידים בעת הדיון בבעיה:  
 בפעולות המורה במהלך הדיון
המורה הוביל/ה את הדיון באופן הבא:

משיחה עם הילדים הגענו למסקנה ששוה לנו לראות כיצד נראות את כל הפונקציות. פתחנו דסמוס וילד הזין את כל הפונקציות. 

ראינו איך הן נראות והצעתי לדבר על התחום בו מוגדרת הבעיה. ציירנו ישרים Y=100, X=100.  

הדיון היה מענין, דיברנו על מידת ה"פריות" בכל אחת מהשיטות. למי היא טובה. על מי חושבים. שאלתי מה יבחר המורה אם רוצה לעלות ממוצע אך לא רוצה שתלמידים שנכשלו "יעברו" את המבחן... דיברנו קצת על השכלה הגבוהה ואיך מסתכלים על ההישגים שם. 

הילדים שאלו איזה פקטור אתן להם במבחן הבא..... דיברנו על פקטור ההשקעה נוספת בלמידת המקצוע  :)))


 פעולות התלמידים במהלך הדיון פירוט נוסף על פעולות התלמידים
במהלך הדיון, התלמידים: שאלו שאלות (פרטו בהמשך)
הביעו דעות ועמדות (פרטו בהמשך)

דיברנו עם ילדים על פונקציה השורש כי הם שאלו עליה. שאלתי אותם מה זה מזכיר להם והם ענו שזה מזכיר חלק מפרבולה (זה נושא שהתחלנו כלפני שבוע - שבועיים). עלו לבד שלמעשה זו פרבולה ששינו בתפקידים את ציר Y וציר X. סיפרתי להם שכדי שזו תהיה פונרציה, לא ניתן פשוט להפוך את התפקידים, ואז הבינו שצריך לבחור באנף אחד.

תלמידים דיברו על מה הוגן ומה לא הוגן בעיניהם, לא היתה התנגדות לתת יותר נקודות לחלשים, אבל הבינו את עמדת המורה.

הראתי להם גרף של "תוספת" הציון ודיברנו גם עליו. ראינו כיצד זה תומך בבחירת המורה ומה היא נסתה לדעתינו "לתקן".




7. במבט לאחור
בהתייחס למורה
 באיזו מידה אהבתם את הבעיה?במידה רבה 
באיזו מידה הייתם שבעי רצון מהפעלת הבעיה?במידה רבה
מה היה מוצלח בהפעלת הבעיה?

אני חושבת שילדים הרגישו שהם מאוד עצמאיים בפיתרון הבעיה, היה להם ביטחון להציע, לחקור , ובעיה היתה קצת קלה אולי בשבילם - אבל לא בקטע רע, אלא להפך, זה מעצים את הביטחון שלהם. חיבור לחומר שכבר נלמד היה ברור, התעסקות בפונקציות בהקשר של יום - יום נותנת לילדים היבט נוסף למה חשוב לשלוט בנושא של חדו"א.

מה היה לא מוצלח בהפעלת הביעה?

אולי היה צריך להפעיל אותה לפתיחת נושא של פונקציה ריבועית - ולא כשכבר ראינו ולקשר את גרף השורש יותר לפרבולה... צריך לחשוב על זה בשנה הבאה. אני לא יודעת אם זה היה יותר מוצלח, אבל זה יכל לפתוח נושא של פונקציות מבחינת תזכורת של פונקציה קווית גם...

האם משהו הפתיע אתכם? אם כן, תארו מה ומדוע:

מה שהפתיע, זה קלות שבה ילדים נכנסו לבעיה, פתרו אותה, ודיברו עליה. תמיד אני מקווה שזה יקרה...אבל זה כל פעם מפתיע.

מה למדתם מהפעלת הבעיה?
הבחינו בין אספקטים מתמטיים, פדגוגיים ואחרים.

למדתי שאם מתעסקים עם הבעיות שונות קצת באופן קבוע, אז זה נהיה נוהל בכיתה, ואז זה מפסיק להיות "שונה". זה כבר לא שיעור "שונה". הרגשתי בהתחלה אפילו קצת אכזבה שילדים נכנסו ככה בקלות והתחילו לעבוד בלי לחפש אותי :) אבל אז הייתי מאוד גאה בהם. אפילו הייתי קצת משועממת והרגשתי מיותרת בשיעור - ואז הבנתי שזה המצב הטוב. :)

בהסתכלות לאחור, מה הייתם עושים אחרת?

אולי הייתי משנה קצת את מועד ההפעלה כמו שאמרתי. בטוח שאפעיל את הבעיה הזו לסיכום נושא של קו ישר בכיתה ח - ברגע שאגיע לשם כדי לראות את ההבדלים בתחושות.

אם ערכתם שינויים בבעיה המקורית, 
כיצד הם תרמו להפעלה?
באיזו מידה היה השיעור דומה לשיעור אופייני שלכם?במידה מועטה
פרטו והסבירו דימיון ושוני

מסתבר שכבר לא ממש היה שונה :) כל יום שישי אנחנו עושים "משהו מיוחד" עד שזה כבר הפך לשיגרה....

באיזו מידה הייתם ממליצים על הבעיה
לעמיתים שעובדים בתנאים דומים?
במידה רבה
פרטו והסבירו סיבות להמליץ או לא להמליץ.

בעיה מצוינת ולא קשה במיוחד, תלמידים יכולים בהחלט ללמוד לבד ממנה, לפתח שיח מדהים.

בהתייחס לתלמידים
מה לדעתכם למדו תלמידים שהצליחו
לפתור אם הבניה באופן פחות או יותר עצמאי?
תלמידים למדו שיש להם מספיק כלים כדי להתמודד עם בעיה מחיי יום יום והם לא ממש צריכים עזרה ממבוגר. אולי כי הם כבר מספיק מבוגרים?
מה לדעתכם למדו תלמידים שלא
פתרו את הבעיה אך נחשפו לפתרונות שלה?

תלמידים נזכרו בחומר שלמדו בכיתה ח, הבינו איך ליישם אותו בבעיה חיי יום יום.

 עד כמה עוררה הביעה מוטיבציה,
עניין או סקרנות בקרב תלמידים
במידה רבה
 פרטו מה עורר מוטיבציה/עניין/סקרנות. 

שאלה מדברת על סיטואציה אמתית, שיכולה להתרחש להם במבחן מסוים. ילדים הרגישו שבאמצעות ידע שיש להם הם מסוגלים להבין את השיקולים של המבוגר האחראי, להמליץ על שיטה זו או אחרת וזה בהחלט מעלה את השווי שלהם בעיני עצמם.