לא ערכתי שום שינוי בבעיה, הצגתי אותה לתלמידי הכיתה כפי שהיא.

הצגתי את הבעיה במקרן הכיתתי

ניסו להציב מספרים ולקבוע להערכתי את הגבולות.

שאלתי שאלות מנחות, ניסיתי לגרות את המחשבה, ביקשתי דוגמאות לציונים שונים 

לא היו.

3 השאלות הראשונות היו ברורות לאחר הבהרה שלי, התלמידים נתנו דוגמאות מספריות שונות.

הדיון נסב בעיקר סביב שאלה 4. 

שאלתי מה המשמעות של הגבולות במערכת הצירים, שאלתי מהם הערכים המספריים.

ביקשתי לשרטט את הפונקציה הקווית ואז לברר האם התלמידים יכולים לשער מהוא המקום הגיאומטרי הכולל את אוסף כל התשובות .

המשולש האדום הפינתי העסיק את התלמידים ודרך שאלות ותשובות התלמידים הבינו את המשמעות שלו למול הבעיה הנתונה.

התלמידים ניסו להבין למה התקבל משולש אדום ומה המשמעות שלו.

האם כל מספר הוא רלוונטי?

הרי מבחן נקבע ללא נקודה עשרונית, אז האופציות מצטמצמות באופן מהותי.

הצגת הבעיה במקרן לכלל התלמידים

ההסברים שלי והנסיון לעודד חשיבה בקרב התלמידים

לא עניין את התלמידים, לא חלק מרצף ההוראה.

עסוקים במבחן הקרוב, חלקם הרגישו שזה בזבוז זמן

התאכזבתי, חשבתי שהנושא מעניין ויש מה לדון עם הקבוצה.

ההפעלה צריכה להיות בהקשר אחר כמו יום חשיבה מיוחד ובקבוצות קטנות.

הפעלה בזוגות,

הצגה של התלמידים במליאה את ההסברים שלהם.

כאמור לא ערכתי שינויים בבעיה המקורית.

העברתי את הבעיה במתכונת זהה לשיעורים הרגילים שלי.

לא להמליץ לבצע את המשימה במתכונת שאני ביצעתי.

להמליץ לקיים את המשימה ביום הפעלה מיוחד, בזוגות המציגים את התובנות שלהם במליאה כיתתית.

יש גרף עיוור במערכת צירים,

בעיה יכולה להיות רב מימדית וניתן להציג במערכת צירים רק את הגבולות החיצוניים של מרחב הפתרונות.

להבנתי כלום.

כאמור, לצערי, לא הייתה מוטיבציה גבוהה.

הרעיון פוספס וכולי תקווה שתהיה הפעלה המלווה בסקרנות בהמשך.